מפגשים מציאותיים מהסוג המצתי

מפגשים מציאותיים מהסוג המצתי

פגש אותי חייזר שראה לי את הפייסבוק ושאל אותי אם לפי התמונות חגגנו כאן אתמול את אירועי הגמר ל -'מסטר שף ', או ל – משחקי השף ' ?
אמרתי לו, לא חמוד, זה לא זה ולא זה.
אז מה זה, הוא ביקש להבין והתעקש לשאול ?

אמרתי לו תראה, ככה אנחנו חוגגים לנו אירועים הסטורים של סבל מלפני אלפי שנים על כך שאז רצו לכלותינו, וכיום את זעמנו על כך, באוכל אנו מכלים.
רגע הוא אומר לי, תן לי להבין, ככה אתם חוגגים לכם סבל, אז איך אתם חוגגים אושר וחיים ?
אמרתי לו תראה, אין לנו ממש מועדי אושר נטו כמו בקרנבל של ברזיל , אולי יש לנו יום אחד כזה שבו אנו מתחפשים, אבל זה רק כדי שנתבלבל ונחשוב שנהפוך הוא ואולי זה אחרת, אבל בסוף גם אז באוכל ובמשלוחי מנות של אוכל אנו מקנחים.

השכרת ציוד לאירועים

וואוו, רגע, הוא מוסיף בתהיותיו, אז כשאומרים אצלכם : ' ארץ אוכלת יושביה ' , הם מתכוונים לכך שיושביה של הארץ הזו כל הזמן רק אוכלים ?
כאילו בגלל זה מתוך כל מה שיש לכם בארץ הזו אז בעיקר רק את ה- זבת, חלב ודבש אתם מציינים ?
אמרתי לעצמי וואיי וואיי עלינא ( כהכנה למימונה ) האי טי הזה כבר אכל לי את הראש… דיי…
אמרתי לו צ'מע יא אי טי, באמש'ך, בוא תאכל איתי משהו ובחייאת אי טי תעזוב..

כיורים מעוצבים

גו הום, גו הום אי טי … גוו… תשוב למופלטות… אז תשאל את רגב היא מבינה טוב ממני בתרבות.

ולסיכום – כל אדם צריך שתהיה לו מצרים לא בכדי לדעת מאין הוא יצא,
אלא בעיקר בכדי לדעת לאן הוא לא צריך להיכנס.

 

בני ברקו