השלמה עם גורלנו

השלמה עם גורלנו

איבדנו היום חייל, בן, ילד ( גם הוא של כולנו ) למה ?
והאדישות הלאומית שכבר פתחנו לאבדן חיי ילדינו בנסיבות שכאלה, או בכבישים, אבדן הרגישות הזה ליקר לנו מכל, ההשלמה עם הגורל האכזר אשר כאילו למה ?
כמה מאיתנו כואבים ומוטרדים מכך באמת ?
כמה השתתקו ונדמו לרגע משגרת יומם ?

השכרת ציוד לאירועים

כמה שואלים עדיין עצמם לאן כל זה לוקח ? עד מתי ולמה ככה ?
הנה כולנו ממשיכים לנו בעיסוקנו, בהכנות לפסח, בבדיחות …
נכון, כי מה ? וכי נהיה מדוכדכים מזה ? ( כמו שביבי אומר ).

כיורים מעוצבים

נו, אז נקבור עוד ילד ואחר כך נקום, נמשיך ונחייך…
למה מה כבר קרה ?
הוא בכלל למד בישיבה, אז הוא גם כך שייך להם ולא לנו. אז אם זה מה שהם בחרו, אז זה מה שהם קבלו, ומקסימום שלא יגורו שם, כך הם לא יצטרכו לקבור לעצמם את הילדים…
אין מה לעשות, והנה ככה החיים נמשכים כאן, וזה נראה לאנשים בסדר … ( ולא רק בפסח )
מה יהיה איתנו, מה יהיה בסופנו שואל אחד המדוכדכים ?

בני ברקו